אתם יודעים בדיוק מה להגיד.
פשוט לא באנגלית.

נעים מאוד, אני גל. תואר שני במנהל עסקים, שמונה שנים בחיל הים כחובל ומפקד ספינה, ועדיין מילואימניק (רב‑סרן). בעלה של לירן – גם היא הייטקיסטית – ואבא של נבו. היום אני שותף ומוביל את ניהול המוצר ב‑Cygon Security, סטארטאפ סייבר שעובד עם לקוחות מכל העולם. ואת כל זה עשיתי עם אנגלית שהייתה, במשך שנים, החולשה שלי.

בבית הספר סיימתי ארבע יחידות אנגלית, ובקושי. לא הייתי הילד שקולט שפות; רוב האנגלית שידעתי הגיעה ממשחקי מחשב. אחר כך באו שמונה שנים בחיל הים, תואר ראשון ותואר שני, ובכל אחד מהם האנגלית הייתה שם ברקע: לא חסרה מספיק כדי לעצור אותי, אבל נוכחת מספיק כדי שאשתוק בדיוק ברגעים שרציתי לדבר.

כשפנו אליי באנגלית הייתי נלחץ. בתרגילים בחו"ל, בטיולים עם חברים, לא הייתי זה שמוביל את השיחה. וידעתי שאני רוצה הייטק, וידעתי שזה יעמוד לי בדרך.

אחרי השחרור נסעתי לטייל. הודו, וייטנאם, ובסוף הפיליפינים. שם משהו קרה. כולם מדברים שם אנגלית, כי זו השפה שמחברת בין אנשים שמדברים שפות שונות. ופתאום גם אני דיברתי. לא כי למדתי יותר, אלא כי לא הייתה לי ברירה, וכי אף אחד לא שפט.

חזרתי לארץ נחוש להמשיך. קניתי קורס דיגיטלי ופרשתי אחרי שבוע. קשה להתמיד לבד כשאין מישהו שמחכה לך בצד השני. מצאתי מורה פרטית בתל אביב: 150 ₪ לשיעור, פעם בשבוע, פקקים, חניה, ועד השיעור הבא כבר שכחתי חצי. רציתי לתרגל כמה פעמים בשבוע, בקצב שלי, בשעה שמתאימה לי. במחירים האלה זה פשוט לא היה אפשרי.

מתוסכל, פניתי לחברה מהפיליפינים ושאלתי אם היא מכירה מורה. תוך שבוע למדתי חמישה עד שמונה שיעורים בשבוע, במחיר שיכולתי להרשות לעצמי, עם אדם אמיתי שהכיר אותי, את הקצב שלי ואת הבורות שלי. בפעם הראשונה בחיים, התקדמתי באמת.

ואז שאלתי את עצמי: למה אין את זה לישראלים? ככה נולדה inEnglish. שיעור שאפשר לעשות בדרך לעבודה, בהפסקת צהריים, או במיטה בעשר בלילה. בקצב שלכם, בזמן שלכם, עם מישהו שמחכה לכם בצד השני. ואת המורים בחרתי לפני הכל כי הם בני אדם: סבלניים, סקרנים, כאלה שרוצים לשמוע מה יש לכם להגיד. כי אין תחליף לדבר, ואין תחליף לקשר אישי.

האנגלית שלי היום עדיין לא שפת אם. אבל אני יושב בישיבות עם לקוחות מחו"ל בחברה בינלאומית, ואני מדבר בביטחון. וזו, מבחינתי, כל השורה התחתונה.

גל חרמוני · Founder, inEnglish · Co‑Founder & CPO, Cygon Security